בינת סמך (אאוטסורסינג) בע"מ נ' עיריית גבעתיים

החלטה

פתח דבר:

בהסכמת ב"כ הצדדים ובהתאם להחלטת בית המשפט מיום 23.06.13, הגישו הצדדים סיכומים בשאלה האם הודעת החדילה של הנתבעת (להלן: "המשיבה") אכן מהווה הודעת חדילה כמשמעותה בסעיף 9 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, להלן ("החוק").

לדברי המשיבה, היא פעלה לפי צו הארנונה של העירייה שקבע שיטת מדידה של "עיגול שטחים" הן כלפי מטה והן כלפי מעלה (דהיינו- נכס אשר שטחו על פי המדידות כלל יתרה של פחות מ- 0.5 מ"ר - "עוגל" כלפי מטה ; נכס ששטחו המדוד כלל יתרה של יותר מ- 0.5 מ"ר - "עוגל" כלפי מעלה). בסך הכל נמדדו עד עתה כ-17,000 נכסים. והתוצאה היא כי למבקשת אין כל יתרון כספי או אחר בשל "עיגול שטחים" לעומת שיטת המדידה המדויקת, וזאת בניגוד לרשויות מקומיות אשר צווי הארנונה שלהם "עגלו" שטחים כלפי מעלה בלבד, ולכן צמח להן יתרון כספי בשל "שיטת העיגול" דנן.

בנוסף, כ- 10,000 נכסים בעיר טרם נמדדו ושטחם חויב בהתאם לדיווחי היזמים, אשר נמסרו במ"ר

שלמים. לגבי נכסים אלה למשיבה לטענתה אין כל ידיעה מהו שטחם המדויק, ולכן לא היה "עיגול" שטחים, והמבקשת אף לא הוכיחה כי שטחים כלשהם "עוגלו".

לעניין הודעת החדילה, ביום 24.03.13 הגישה המשיבה הודעה על שינוי שיטת המדידה הנהוגה אצלה, לשיטה לפיה חיוב הארנונה יהיה בהתאם לשטחים המדויקים שבתשריטי המדידות. המשיבה הודיעה כי הודעה זו מהווה הודעת חדילה. יחד עם זאת הודיעה המשיבה כי אין בשינוי שיטת המדידה כדי לשמש הודאה בנכונות טענות המבקשת. במקביל הגישה המשיבה בקשה לדחיית בקשת אישור התובענה כיצוגית, על הסף ותגובה לבקשת האישור.

עיקרי הודעת החדילה:

א.עד סוף שנת 2013 המשיבה תעדכן ברישומיה את שטח הנכסים שנמדדו בהתאם לשטח המדויק. על פי המדידות הקיימות – המשיבה תזכה את הנישומים ששטחיהם עוגלו כלפי מעלה בהפרש שבין השטח המדויק על פי המדידות הקיימות - לבין השטח המעוגל, וזאת רטרואקטיבית ליום הקובע שהוא יום 06.04.13. הזיכוי בדיעבד הוא הכרחי בשל תקופת התארגנות של כ-8 חודשים הדרושה למשיבה על פי תצהיריה, מאחר ומדובר בבדיקה ידנית של כ- 16,940 תשריטים (16,250 תשריטים למגורים ו- 690 תשריטים, שלא למגורים), ועדכון הקבצים הממוחשבים;

ב.המשיבה לא תחייב בארנונה בשנת 2013 את הנישומים שחויבו בחסר ואשר שטחם "עוגל" כלפי מטה והחיוב המדויק ביחס לנישומים אלה יחול החל מיום 01.01.14;

ג.באשר לכ-10,000 הנכסים שטרם נמדדו: הנכסים הללו ימדדו באופן יזום על-ידי המבקשת במסגרת סקר המדידות שיושלם תוך כשלוש שנים. בנוסף, המשיבה תשלח הודעה לתושבים על זכותם לבקש מדידה מוקדמת יותר, ותושב שירצה בכך - נכסו יימדד קודם לכן.

בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 18.04.13 הגישה המשיבה ביום 24.04.13 הודעת הבהרה. ובהודעת ההבהרה הודיעה כי מדידות הנכסים יבוצעו על ידה ללא צורך בבקשה יזומה של התושבים, כל החשבונות שעודכנו כלפי מעלה יזוכו בהפרשים רטרואקטיבית ליום הקובע, ואם כתוצאה מהזיכוי תיווצר בחשבון יתרה, היתרה תושב לנישומים. כן הודיעה המשיבה כי בשנת 2013 לא יהיו חיובים רטרואקטיביים.

המשיבה סבורה כי אין היא זקוקה להארכת מועד כאשר הודעת החדילה ניתנה במועד, אך החדילה בפועל תמומש, מאוחר יותר בשל הצורך בתקופת התארגנות, אולם הזיכוי יהיה בדיעבד, ליום הקובע. ב"כ המשיבה הפנה ל- ת.צ. (מרכז) 54150-02-11 חדד נ' עירית נס ציונה (פורסם בנבו).

יחד עם זאת, הואיל והמבקשת טענה כי יש צורך בהארכת מועד, הגישה המשיבה מטעמי זהירות, בקשה להארכת מועד, ובקשה כי אם החדילה תבוצע במתווה שונה מהמתווה הכלול בהודעת החדילה - יוארך לה המועד, וכמובן שגם במקרה זה הזיכוי יהיה רטרואקטיבי ליום הקובע.

ביום 05.05.13 התקיים דיון והמשיבה התחייבה לא לנקוט בהליכי גביה לרבות בגין חובות העבר, בשל חלקי מ"ר. לאחר מכן ניהלו הצדדים מו"מ לפשרה שלא צלח ובעקבותיו הגישה המשיבה הודעה לעניין המו"מ והסבירה מדוע, לדעתה, יש לקבל את הודעת החדילה לפיה הגביה תעשה בהתאם למדידה מדויקת, ולא במ"ר שלמים תוך "עיגול" השטחים כלפי מטה.

מנגד - המבקשת התנגדה להודעת החדילה וביקשה לאשר את התובענה כייצוגית, וזאת מהטעמים שפורטו בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

טיעוני הצדדים:

עיקר טענות המשיבה:

1.ב"כ המשיבה טענה בפתח דבריה כי על- פי הוראות צו הארנונה שלה, אין לעגל את השטחים כלפי מטה בלבד; וכי הלכת אלקריף איננה חלה בענינה, שכן פסק-הדין דנן פירש אך ורק את צו הארנונה של העיר בת-ים. צו זה, לטענת ב"כ המשיבה, שונה בתכלית השינוי מצו הארנונה של המשיבה, שכן הוא מגדיר יחידת שטח כך : "יחידת שטח פירושה כל מטר מרובע שלם".

בעוד שצו היטל הארנונה של המשיבה, לטענת באת כוחה, קובע כי השטח לא יימדד רק במ"ר שלמים.